כמה עולה לכם כלי תקוע?
החישוב האמיתי של עלות ההשבתה לבעל מקצוע
יוסי מכונאי, בן 41, בעל מוסך עצמאי בפתח תקווה. יום רביעי בשמונה בבוקר, שלושה רכבים ממתינים בחצר, לקוח רביעי מתקשר כל חצי שעה. ואז…המשחזת הפנאומטית שלו עוצרת. לא מאטה, לא מגמגמת. פשוט עוצרת.
יוסי שלח את הכלי לתיקון. קיבל הערכה: שבועיים.
עכשיו חשבו: מה עלתה לו ההשבתה הזאת באמת? לא מחיר התיקון. לא מחיר הכלי. המחיר האמיתי – זה שאף אחד לא מתחשב בו כשקונים כלי – הוא עלות השבועיים שבהם העסק לא יעבוד כמו שצריך.
בדיוק על זה המאמר שלפניכם.
מהי השאלה שאף אחד לא שואל לפני קניית כלי עבודה?
כשבעל מקצוע ניגש לרכוש כלי פנאומטי, הדיון הוא תמיד על אותם הדברים:
כמה הכלי עולה?
כמה הוא חזק?
איזו אחריות יש עליו?
אבל אף אחד כמעט לא שואל: כמה יעלה לי אם הוא יתקע ברגע הלא נכון?
זו לא שאלה פילוסופית. זה חישוב פשוט שרוב בעלי המקצוע לא עושים – עד שיום אחד הם יושבים עם כלי תקוע ולקוחות כועסים, ומבינים כמה יקר עלה להם ה"חיסכון" ברכישה הזולה יותר.
החישוב שמגלה את האמת:
שאלה ראשונה: כמה שווה יום עבודה שלכם?
לפני שמחשבים את עלות ההשבתה, צריך לדעת מה שווה יום עבודה תקין. בעל מקצוע עצמאי ממוצע – מכונאי, נגר, חשמלאי, קבלן גמר – מרוויח בין 800 ל-2,500 ₪ ביום, תלוי בתחום ובעומס. נניח 1,200 ₪ ליום כנקודת ייחוס סבירה.
שאלה שנייה: כמה זמן הכלי תקוע?
כאן מגיעה ההפתעה הלא נעימה. בעלי מקצוע רבים חושבים שתיקון של כלי פנאומטי לוקח ״כמה ימים״. בפועל, אם הכלי הגיע למעבדה שאין לה חלפים במלאי, ההמתנה יכולה להגיע לשבועיים ויותר.
ובינתיים? שלושה תרחישים אפשריים, כולם עולים כסף:
1. עובדים לאט יותר עם כלים חלופיים פחות מתאימים. פחות עבודות, פחות הכנסה.
2. שוכרים כלי חלופי, עלות נוספת שלא תוכננה.
3. לקוחות שנדחו ועברו למתחרה , נזק שקשה אפילו למדוד.
שאלה שלישית: מהו החישוב המלא?
נחזור ליוסי המכונאי. שבועיים בהם הוא עבד בקצב מוגבל בגלל כלי חסר:
- 10 ימי עבודה × 400 ₪ פחות ביום (פגיעה בפריון) = 4,000 ₪
- שכירת כלי חלופי: 600 ₪
- לקוח שעבר למתחרה (לקוח חוזר שנאבד): ~2,000 ₪ ערך שנתי
סך הנזק מהשבתה אחת: בערך 6,600 ₪.
עלות תיקון הכלי עצמו? 350 ₪. כלומר: עלות ההשבתה הייתה פי 19 מעלות התיקון.
למה מעבדה עם חלפים במלאי היא לא הוצאה, היא ביטוח?
ההבדל בין מעבדה שמחזיקה חלפים במלאי לבין מעבדה שמזמינה חלפים ״לפי צורך״ הוא לא יום יומיים בזמן התיקון. זה ההבדל בין שבוע אחד לשלושה שבועות. וכשמדובר בכלי מרכזי בעבודה היומיומית שלכם, ההפרש הזה עשוי להיות שווה אלפי שקלים.
שלוש השאלות שצריך לשאול כל מעבדה לפני שמפקידים כלי:
- האם יש לכם חלפים לכלי הזה במלאי, או שאתם מזמינים?
- מה זמן התיקון הממוצע עבור כלי מהסוג הזה?
- האם תוכלו לתת לי אומדן מחיר לפני שמתחילים?
מעבדה שעונה בבירור על שלוש השאלות האלו – עולה לכם פחות, גם אם תעריף השעה שלה גבוה יותר.
כלי זול = ביטוח יקר
יש פיתוי מובן לרכוש כלי פנאומטי זול יותר, במיוחד כשהוא נראה דומה לגמרי לדגמים היקרים. אבל מה שלא רואים בתמחור הזול:
- חלפים שלא קיימים במלאי בישראל — כי אין יבואן רשמי
- מעבדות שמסרבות לתקן כלים מסוימים כי אין להן גישה לתיעוד טכני
- אחריות שנייר — שקשה מאוד לממש בפועל
- תדירות קלקולים גבוהה יותר = יותר אירועי השבתה
הנוסחה האמיתית לעלות כלי היא לא המחיר שמדביקים עליו בחנות. היא:
מחיר הכלי + (מספר השבתות × עלות כל השבתה) + עלות תחזוקה שנתית. כשמחשבים ככה, הכלי ה"יקר" הוא לרוב הזול יותר.
איך מקצרים זמן השבתה?
לפני שהכלי מתקלקל (כי הוא יתקלקל)
- תעדו את הכלים שלכם: דגם, שנת רכישה, מספר סידורי
- בדקו מראש איזו מעבדה מתמחה בכלים שלכם ויש לה חלפים
- תחזוקה קבועה (שמן, ניקוי) מפחיתה את תדירות הקלקולים פי 2-3
- לכלים קריטיים, שקלו להחזיק גיבוי פשוט (לא חייב להיות יקר)
ברגע שהכלי מתקלקל
- אל תמתינו! כל יום שכלי מושבת, עולה כסף
- שלחו לאותה מעבדה שבחרתם מראש – לא לראשונה שמוצאים בגוגל
- בקשו אומדן כתוב תוך 24 שעות מרגע קבלת הכלי.
בשורה התחתונה, השאלה הנכונה שיש לשאול לפני שרוכשים כלי פנאומטי היא לא ״כמה הוא עולה?״ אלא "מה עלות ההשבתה שלו אם יתקע?" ובשאלה הזאת, הכלי הנכון, היבואן הנכון והמעבדה הנכונה הם לא הוצאה, הם הפוליסה הטובה ביותר שיש לבעל מקצוע.
תכפ כלי עבודה פועלת משנת 1975, שלושה דורות של מומחיות בכלים פנאומטיים, עם מעבדת שירות מוסמכת ומלאי חלפים שמאפשר תיקון מהיר ואמין, כי בתכפ מבינים כמה עולה לכם כל יום השבתה.
