מודה. הבוסית שלי אינה בוסית מפרגנת: היא לא מחלקת תלושים בשלושת הרגלים, לא מאשרת חופשות במפתיע ולא מארגנת ערבי חברה מגבשים ומלאי עניין ותוכן.
גרוע מזה, אין לי לכעוס אלא על עצמי.
מזל, מזל, מזל, שהאיש שלצידי בחר לשלב עצמאות ושכירות. ככה גם אני יכולה, לפעמים, על הדרך, להיחשף לדברים שלא הייתי נחשפת אליהם בשום דרך.
למה?
כי מסתבר שאני שמרנית.
שמרנית ועצלנית.
בערב החברה האחרון, פגשנו מלכה אמיתית. כזאת שיש לה כתר, דגל משל עצמה ואג’נדה – רהוטה, מבוססת ו…מצחיקה!
מלכת הבירה הפגישה אותי עם עולם שלא הכרתי ויצרה משהו שלא קרה כבר הרבה זמן! היא סללה ערוץ תקשורת חדש ביני לבין האיש שלי!